PEDHATZUR FAMILY

OF ZEFAT

Home
History of Zefat

Descendants of Yona & Sarah

Yona Podhorzer-family tree

Sarah Kahana-Shapira-family tree

Pictures

Stories

Kleyzmer Music

Documents

Back

Tombstones

Contact Us

(20)  רבי שמואל יהודה קצינלנבוגן (מהרשי"ק)

Rabbi Shmuel Yehuda Kazenelenbogen

ר' אבטליון הציב את תמונת רבו בבית המדרש ליד מקום מושבו, בבחינת מה שנאמר: "והיו עיניך רואות את מוריך".

רבי שמואל יהודה היה דרשן מזהיר שהלהיב והגביר אח הנטיה לאגדה,למדרש, למוסר וליסוד הרגש בדת. הוא ירד אל העם ועודד את לבו בדרשות שוות לכל נפש, ששתים- עשרה מהן הכוללות גם הספדים על חכמי ישראל ובניהם על קרובו ר' משה איסרלש (הרמ"א) הופיעו בדפוס ( ונציה שנ"ד 1594 ) . הוא היה עשיר, עניו וירא חטא.

הביא ראיות על השארות הנפש באמרו: "ראיות אלה ראיתי להביא נגד המתפקרים מקטני אמונה". בפאדובה ובוונציה ריכז את הנדבות למען עניי ארץ ישראל. בתפקיד זה הוא מוזכר בתעודות מן השנים שנ"ב – שנ"ה (1592-1595). הוא נפטר ביום ו' בניסן שנ"ז (1597). אשתו, הרבנית מרת אביגיל, נפטרה ביום י' באייר שנ"ד (1594).

בן דורו של שמואל יהודה, רבי יהודה אריה ממודינא הספידו והעיר על יפי-תוארו בדברים אלה: "כל יודעיו ומכיריו יודעים כי תוארו ומראהו כמראה איש האלוהים נורא מאד וכל שלא ראהו מימיו היה אומר בפגעו בו כי הוא זה" ("מדבר יהודה", דרשות לדוגמה, דף ס"ג, ונציה שס"ב).

 מקצת מתשובותיו פזורות בספר שו"ת  "נחלת יעקב" מאת תלמידו רבי יעקב היילפרין ובשו"ת הרמ"א.     back

(21) השר רבי שאול וואהל קצינלנבוגן

  Rabbi Shaul Wahal Kazenelenbogen

 נקרא גם שאול יודיטש. שירת בחצרם של מלכי פולין סטפאן באטורי (1586 – 1576) וזיגמונט ה - 3 (1632- 1587). נולד בשנת ש' (1540) לערך. בצעירותו למד בבית מדרשו של אביו. באוניברסיטת פאדובה למד שפות ומדעים אחרים. בבחרותו שלחו אביו לישיבה המפורסמת בבריסק דליטא. בשל תלמודו ותרבותו הגבוהה קנה לו חשיבות בין בני עמו ומצא חן וחסד בעיני השררות של ליטא ובעיני המלך עצמו. על עסקו הראשון מוצאים בתעודות שלפיהן בשנת 1578 הוא חוכר את מבשלות השיכר בקונדה ומוביל את המלח אל נמלי הנהרות. בשנת 1580 חוכר ר' שאול לשנתיים את כל תפוקת המכרות בוויליצ'קה ובמשך שנתיים אלו העתיק את מקום מושבו לקראקא. כנראה שבעת ההיא בא לידי גמר השידוך בינו לבין משפחת ר' פנחס הורוביץ, גיסו של הרמ"א.

ר' שאול השיא את בנו מאיר, שהיה אחר כך אב"ד בריסק, למרת הינדה בת ר' פנחס הורוביץ. לאחר מכן חכר את הכנסות המחוז והפלך של בריסק, כגון: דמי גשר, דמי דייג. כן בנה ר' שאול טחנות קמח, משרפוח יי"ש, מבשלות שיכר וכדומה. חכירות גדולות אלו ועסקיו העצומים קירבו את ר' שאול לחצר המלכות.

מהתעודות נראה שגם המלך סטפאן באטורי הוקיר את ר' שאול, ואף המלך זיגמונט השלישי, שלא היה אוהב ישראל והיה מוקף כמרים, ידע להעריכו כראוי. בתעודה מיום 20 בפברואר 1588 מציין המלך זיגמונט השלישי, בהמלצת אחדים מגדולי שריו, את נאמנותו של היהודי הבריסקאי שאול יודיטש. בפקודתו מיום 7 ביוני 1589 מעלה אותו המלך למעלת "משרת המלך"  והוא כותב: "היות שראינו את שירותו הנאמן וחריצותו המיוחדת, אנו ממנים אותו למשרתנו כדי שיכיר וידע את חסד המלכות שלנו. אנו משחררים אותו, את מטלטליו, את קרקעותיו וכל נכסיו מן השיפוט של כל שררות מבצר ועיר לכל ימי חייו, באופן שלא יצטרך להצטדק לפני שום פקיד בדבר קטן או גדול, ורק בפני משפטנו בלבד יעמוד". (פרופ' באלאבאן).  תואר כבוד זה של משרת המלך והפריבילגיות שזכה להן היו מן הזכויות הנעלות ביותר שיהודי יכול היה להגיע אליהן.

 בשנת 1593 התאונן ר' שאול על שר הפלך של בריסק (בסכסוכים בין יהודים, למרות שהענינים שייכים היו לקהילה היהודית, היו נשפטים על ידו). בפקודה מ - 14 ביוני 1593 מצווה המלך זיגמונט השלישי, על פי בקשתו של משרת המלך שאול יודיטש, כי בסכסוכים בין היהודים לבין עצמם ישפוט רק בית הדין היהודי, ואין רשות לשר הפלך להתערב בעניין. על ידי פקודה זו הובטחו הזכויות האוטונומיות של יהודי ליטא. בשנת 1592 הגיש משרת המלך ר' שאול , בשם עצמו ובשם הקהילה, קובלנה על בית הדין העירוני, בעקבות סכסוכים עם יהודים, על כי דן לא על פי משפט המדינה הפולני אלא על פי המשפט הגרמני, החמור הרבה יותר. ב - 10 באוקטובר 1592 פקד זיגמונט השלישי על מועצת העיר ועל בית הדין העירוני לשפוט בסכסוכים של יהודים על פי משפט המדינה הפולני. החלטה זו היתה חשובה במיוחד ליהודי ליטא, לכן השתדלו שתיכתב בין יתר הפריבילגיות שהוענקו להם והגישוה לאישור לכל המלכים שמלכו לאחר מכן.  כך נתאשרה על ידי המלך יאן קאזימיר (1659), המלך סובייסקי, והמלך אוגוסט השני (1720). ובכל כתבי האישור האלה נאמר: "התאונן לפנינו משרתנו היהודי מעירנו בריסק שאול יודיטש". כן נאמרה הפקודה הזאת בדורות הבאים ושמו של ר' שאול נשאר לזכרון לנצח. (פרופ' באלאבאן).   נוסף לעסקיו המסועפים מצא ר' שאול די זמן לעסוק בצרכי כלל ישראל בליטא. כן הוא מייצגם בוועד ארבע ארצות בלובלין מן הרגע הראשון לקיומו של ארגון זה. בעיר בריסק בנה ר' שאול בית מדרש ויסד ישיבה גדולה. כן בנה בית כנסת מפואר (נשרף בשנת תקפ"ה).

אגדות רבות התהלכו בקרב יהודי פולין על ר' שאול וואהל.  אחת האגדות מספרת כל אביו, ר' שמואל יהודה, שלחו ללמוד בישיבות פולין ונתן בידו סכום כסף הגון להוצאות הדרך ולמחייתו במשך כל ימי לימודיו בישיבה. בדרכים שלטו אז שודדי דרכים ובהיותו קרוב לגבול פולין שדדו ממנו את כל כספו והוא הגיע לעיר בריסק בחוסר כל. הוא למד בישיבה כיתר הבחורים העניים, אשר יהודי בריסק סיפקו את כל צרכיהם. באותו זמן יצא הנסיך ראדזיוויל, המשנה למלך פולין, לטיול במדינות זרות, הוצאותיו היו מרובות והפרוטה אזלה מכיסו. הוא לא רצה לגלות את זהותו לשרי המדינות. הנסיך, שהזדמן לעיר ונציה, שמע על רב העיר שהוא עשיר ונדיב, על כן הלך אל ר' שמואל יהודה, אביו של ר' שאול, וגילה לפניר מיהו ומה מצבו. הרב הבין כי הוא מדבר אמת ונתן בו אמון. הוא קיבלהו בכבוד רב והלווה לו סכום כסף מספיק כדי שיוכל לשוב לארצו, אבל ביקש ממנו שכאשר ישוב לביתו ייטיב עם בנו שאול, הנמצא בישיבה בעיר בריסק. כששב הנסיך לביתו מיד החל להתעניין על שאול הצעיר וכאשר פגשו ראה הנסיך שהוא חכם ומלומד ויודע שפות. אף ראש הישיבה הביע את דעתו הטובה על הבחור. הנסיך סיפר לשאול כי שהה בבית אביו בוונציה וכי זכה לחסד מאביו הרב.  הוא גמל לשאול על טוב לב אביו הרב והכניסו לגור בארמונו. הוא מינהו ליועצו לכל ימי חייו והפקידו על כל עסקי המלך. הנסיך הציגו בפני המלך ושאר השרים ושיבחו בפניהם. גם יתר אצילי פולין הכירו בחכמתו ובינתו בעניני הנהגת המדינה וכולם חיבבוהו וכיבדוהו. המלך סטפאן באטורי העלהו למעלת אציל והעניק לו שרשרח זהב, אות כבוד וחותם כליתר אצילי פולין. היתה לר' שאול זכות להשתתף במועצת השרים ולחוות דעה בשאלות מדיניוח כאחד מהם.

אגדה משפחתית מספרת: אחרי מות המלך התכנסו השרים והאצילים לבחור במלך חדש. היו שני מועמדים: זיגמונט השלישי ומקסימיליאן בן מלך פרוסיה. עבר יום ולא באו לידי הסכמה והמלך לא נבחר. לפי החוק הפולני דאז אסור היה למדינה להישאר לילה אחד ללא מלך. על כן הציע הנסיך ראדזיוויל לבחור בר' שאול, שהוא חכם מאד, מלומד, בעל תכונות טובות ואהוב על כולם, לשמש לילה אחד כמלך. כל המועצה קיבלה את ההצעה ור' שאול נבחר פה אחד למלך. באותו לילה ביטל ר' שאול שלושה חוקים נגד היהודים: 1) עד אז כל הרוצח יהודי חייב היה לשלם רק דמי כופר נפש כאילו הרג עבד איכר. ר' שאול קבע כי כל השופך דם יהודי יענש כאילו שפך דם נוצרי.  2) בוטל החוק שבתי התפילה היהודים חייבים להיבנות נמוך יותר מכל בנייני העיר ומעתה הותר ליהודים לבנות בתי תפילה גבוהים.  3) נאסר על בתי המשפט לקבל את עלילת הדם כאילו משתמשים היהודים בדם נוצרי באפיית מצות לפסח. למחרת כינס ר' שאול את מועצת השרים ומבין שני המועמדים לכתר המלוכה המליץ על זיגמונט השלישי כמתאים לכהונה זו. דעתו נתקבלה על כולם. הזהב שהעניק לו מלך פולין לאות כבוד והוקרה לא הוריש לבניו כדי לא להתגאות בה.

אשתו של ר' שאול היתה רבקה, בתו של הנגיד ר' דוד דרוקר, פרנס ומנהיג בבריסק.

ר' שאול וואהל נפטר בשנת שע"ז (1617 ).     back