|
Biographies |
PEDHATZUR FAMILYOF ZEFAT |
||||
Home
|
|||||
| Back |
Tombstones
(2) רבנו יהודה ב"ר נתן (ריב"ן )
Rabenu Yehuda Ben Rabbi Nathan
מגדולי מפרשי התלמוד ומראשוני בעלי התוספות. היה מתלמידיו המובהקים של רש"י וחתנו. רבי יהודה חי בסוף המאה ה- 11 ובתחילת המאה ה- 12. בתלמוד נכנסו קטעים מפירושו למסכתות שונוות ברש"י. במסכת מכות, דף י"ט נאמר: "רבנו, גופו הטהור ויצאה נשמתו בטהרה, לא פורש יותר. מכאן ואילך לשון תלמידו רבי יהודה ב"ר נתן". הפירוש למסכת סנהדרין המיוחד לרש"י וכן רובו של הפירוש למסכת כתובות חיבר הריב"ן. כן סיכם את פירושו של רש"י והרחיבו ופירש את רוב מסכתות התלמוד הבבלי. בתוספות ובספרי הפוסקים הראשונים מובאים קטעים מפירושו של הריב"ן. הוא היה מרבה להביא ולתקן את נוסחאות הספרים. כמו כן חיבר פירוש על התורה. פירושיו מצטיינים בפשטותם. על קורות חייו ידוע מעט וכנראה נפטר בצעירותו. בתו אלווינה התפרסמה בלמדנותה ובחכמתה, ור"י הזקן מבעלי התוספות הסתמך עליה. back
Rabenu Yon Tov of Plaiza
מבעלי התוספות הראשונים. בן דודו של רבנו יעקב תם ד' תת"ס – תתקל"א (1100-1171 ). רבי יום טוב ביקש מאחיו, רבי אליעזר לשאול מרבנו תם קרובו הלכה למעשה. רבנו תם חלק כבוד לשואל וענה: "נפש אדוני לא תדע עצב. אך אמת ושלום יהיה לכל ימי חייו. אלופי ומיודעי מורי
Rabbi Yehuda of Paris
מבעלי התוספות ומתלמידי רבנו תם. היה בן תלמידי החכמים הידועים בדורו. ר' יהודה נשא לאשה את אלמנתו של הריב"ם שנפטר בדמי ימיו, והיה חותנו של רבנו יצחק (ר"י הזקן) מגדולי בעלי התוספות. רבנו יצחק היה בן אחותם של רבנו שמואל ב"ר מאיר (הרשב"ם), רבנו יצחק ב"ר מאיר (הריב"ם) ורבנו יעקב תם. כשמופיע סתם ר' יהודה בתוספות, הכוונה היא לר' יהודה ב"ר יום טוב. ר' יהודה מוזכר בפירושו של רבנו שמשון משאנץ בתוספות למסכתות יבמות, מנחות ונידה. back
(5) רבנו מאיר ב"ר שמואל מרומרוג
Rabenu Meir Ben Rabbi Shmuel of Romrog
| Back |
נולד בשנח תת"ך (1061 ) לערך. היה מגדולי חכמי התורה ומראשוני בעלי התוספות. הוא בא מלוטרינגיה, שם למד תורה מפי חכמי לותיר. כן קיבל תורה מפי רש"י. לאחר נישואיו הלך ללמוד בוורמיזא בביח מדרשו של רבנו יצחק ב"ר אשר (ריב"א, נפטר לפני חתצ"ג, 1133 ).
ר' מאיר זכה בתואר "אבי הרבנים". בחייו של רש"י עבר לרומבורג (עיר קטנה ליד טרואה), שייסד בה את בית מדרשו ולשם נשלחה התשובה של רש"י המסתיימת במילים: "יחי חתני ר' מאיר עם בתי והילדים ינובון בשיבה".
ר' מאיר חיבר פירושים לתלמוד ולתוספות, הנזכרים על ידי בנו רבנו תם. כמו כן חיבר עם בנו הרשב"ם פירוש למסכת מנחות. הוא השאיר גם פסקים וסליחה ותיקן את נוסח תפילת "כל 'יכל נדרי" להתאימה להלכה.
רבנו מאיר זכה להיזכר לדורות לא כל כך הודות לחותנו הגדול רש"י ולא בזכות עצמו, אף על פי שהיה מגדולי התורה בזמנו, אלא בעיקר בזכות בניו: הרשב"ם, רבנו יצחק (הריב"ם) ורבנו תם. בניו נחשבו לאנשי מופת אשר הפיצו אורם, בפירושיהם על התורה ועל התלמוד, בכל תפוצות ישראל. ר' יצחק נפטר בשנת ד' תתצ"ה (1135) לערך. back
( Rabenu Itzhak (RIBAM
בנו השני של רבנו מאיר, היה מגדולי בעלי התוספות. ר' יצחק נפטר בדמי ימיו עוד בחיי הוריו. רבנו תם מזכיר את המאורע בתשובתו לר' אליעזר ממגנצא: "כי אזעק במר רוחי ומרוב שיחי תש כוחי ואור עיני גם הוא אין אתי על הילקח ארון הקודש עטרת ראשי, אחי הרב ר' יצחק, שנתבקש לישיבה של מעלה זה חודש ימים והניח שבעה יתומים ולכל ישראל חיים. גם היום מרי שיחנו חדשים לבקרים רבה אנינותנו, ואף לפי אבותינו מפי אבינו שיחיה, ואבי יקרא אלי ואני, יעקב קטן האחים, כותב בדמע, כי בעוד אתנו הרב יצחק בחיים, היה דן עמנו והיו הדברים שמחים כנתינתם מהר סיני".
על חייו הקצרים של רבנו יצחק איך אנו יודעים ולא כלום. הוא היה איש הלכה, הספיק לכתוב תוספות למסכתות אחדות, וכעדות אחיו הצעיר השתתף, כפי הנראה, בעבודתם של אביו ואחיו. תוספות למסכת יבמות היו בידי ר' משה מקוצי והיו נזכרות פעמים אחדות בתוספות שלנו לבבא קמא, פירוש התוספות למסכת נדרים ועוד. back
Rabbi Avraham Travish
מחכמי צרפת, ארבעה דורות מהריב"ם. back