PEDHATZUR FAMILY

OF ZEFAT

Home
History of Zefat

Descendants of Yona & Sarah

Yona Podhorzer-family tree

Sarah Kahana-Shapira-family tree

Pictures

Stories

Kleyzmer Music

Documents

Back

Tombstones

Contact Us

(44) רבי אברהם בלונקיש  

         Rabbi Avraham Blonkish

א"בד קאריץ. אחותו אשת ר' פנחס קוריצר, אביו של המקובל הגדול ר' שמשון מאוסטרופולי מחבר ספר "דן ידין".

נהרג על קידוש השם עם 300 תלמידיו בגזירות ת"ח.     back

(45) רבי יוסף מווילנא

         Rabbi Yosef of Villna

 היה איש אמיד ומנכבדי העיר ווילנא. רעיתו הרבנית מרת היצל, האריכה ימים אחרי בעלה.

נפטרה ביום כ"ה באב שנת ת' (1640).

ר' חיים, אבי ר' יוסף מווילנא, היה בנו של ר' אברהם מברודי.     back

(46) רבי יהושע השיל חריף

       Rabbi Yehushua Heshel Harif

רב ופוסק. נולד בווילנא בשנת שנ"ג (1593) לערך. היה תלמידם המובהק של המהר"ם מלובלין ושל ר' יהושע פאלק, מחבר "ספר מאירת עינים (סמ"ע)". בנעוריו למד תורה בפרמיסלה (פשמישל) מפי רב העיר, ר' שמואל בן הגאון ר' משולם פייבוש (אבד"ק קראקא ורבו של הב"ח). ר' יהושע שימש ברבנות בקהילות רבות. בשנת שצ"ד (1634) נתמנה לרבנות בהורודנא, משם נקרא בשנת שצי'ז (1637) להיות אב"ד בטיקטין. בשנת שצ"ח (1638) נתקבל כרב בפרמיסלה. בשנה שלאחריה, שצ"ט (1639), נתקבל להיות אב"ד בלבוב מחוץ לעיר, בעת שר' מאיר ז"ק היה אב"ד בתוך העיר. בפנקס הקהל נמצאת חתימתו מאותה שנה. בשנת ת' (1640), לאחר שר' יואל סירקיס (הב"ח), שעמד שש שנים בראש הישיבה בקראקא נחלש, בחרו ראשי קהילת קראקא בר' יהושע לעמוד בראש הישיבה. עם בואו לקראקא התחבב ר' יהושע על התושבים והיה קובע ומכריע בכל עניני הציבור. אחרי פטירת הב"ח (כ' באדר ת"א, 1641 ) נתמנה רי יהושע למלא את מקומו בכל עניני הרבנות.  

ר' יהושע היה איש אמיד עתיר נכסים ולא קיבל שכר מקופת הקהילה. משגדלה הישיבה נתקבל ר' יום טוב ליפמן הלר, מחבר "תוספות יום-טוב", לראשות הישיבה, נוסף לר' יהושע, שגם הסכים שר' יום טוב ליפמן יבחר כאב"ד בקראקא. ההכנסות שנועדו לרב העיר ולראש הישיבה, נמסרו לר' יוםטוב ליפמן, כדי שיספיקו לו להחזקת ביתו. 

ר' יהושע העמיד תלמידים רבים ובניהם מגדולי הרבנים בדורו, כמו: הפוסק ר' שבתי כהן (הש"ך, פרק ז), ר' גרשוך אשכנזי ור' מנחם מנדל אוירבך (מחבר "עטרת זקנים", פרק יב). בקיאותו של ר' יהושע בתלמוד ובפוסקים וחריפותו העצומה הגיעו למרחקים ומארצות רבות פנו אליו בעניני הלכה. הוא לא נטה אחר פלפול, כמקובל בדורו. היה היחיד שלא נשא פנים לר' יוסף קארו והתנגד להסתמכות מוחלטת על ה"שולחן ערוך" וקבע כי מקור ההלכה הוא התלמוד והפוסקים. ר' יהושע היה גדול גם בתורת הנסתר ועמד בחליפת מכתבים בעניני קבלה עם שארו המקובל ר' שמשון מאוסטרופולי הקדוש. 

ספרו המפורסם "מגיני שלמה", בו הוא מיישב את כל קושיות בעלי התוספות על דברי רש"י לא הופיע בדפוס בחייו אלא יצא לאור על ידי נינו ר' אליקים גץ (דיין וראש ישיבה בפוזנא) בשנת תע"ד (1714), שישים ושש שנים לאחר מותו. בהקדמתו לספר כותב ר' אליקים שרש"י נתגלה לו לר' יהושע ואמר לו: "אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, בשביל שאתה מציל אותי מפי האריות והכפירים גיבורים וחריפים בעלי התוספות ז"ל אתא לקבלך לעולם הבא עם כל תלמידי". ספרו "פני יהושע",  שאלות ותשובות לגאוני הדור,נדפס באמסטרדאם בשנת תע"ה (1715), חלקו השני נדפס בלבוב בשנת חר"ך (1860).  סמוך לפטירתו, כשכל גדולי העיר עמדו סביב מיטתו, אמר להם ר' יהושע: "פנו מקום! שרבנו רש"י בא לקבל את פני וכל הקדושים עמו".

 ר' יהושע נפטר בקראקא ביום כ"ז באב ת"ח (1648), לפי עדות תלמידו הש"ך היו אלה מאורעות שנת ת"ח שגרמו למותו.

אשתו של ר' יהושע חריף, הרבנית מרת מרים, היתה בתו של ר' שמואל, פרנס ועד ארבע ארצות ומנהיג הקהילה בבריסק, בן לאחת המשפחות המיוחסות והנודעות ביהדות פולין (נפטר בשנת שפ"ט (1629).      back

(47) רבי אברהם הלוי

         Rabbi Avraham HaLevi

 בן רבי נתן הלוי. ראש ומנהיג קראקא והמדינה. הסכמתו על ספר "עין יעקב" (תמ"ד). נפטר תע"ג (1713).     back

(48) רבי שמואל הלוי

         Rabbi Shmuel HaLevi

 אב"ד מעזריטש (פולין גדול), ריישא. מראשי ועד ד' ארצות. אשתו עלקא בת רבי יצחק הגדול, אב"ד פוזנא והמדינה והגליל.

רבי שמואל הלוי בא בהסכמה בשנת תמ"ט על ספר "בית אהרון". (פפד"א תנ-תנא) (בין המסכימים נמצא גם

ר' יוסף בן רבי שלמה בעל "יסוד יוסף"). הסכמותיו על ספר "אורח מישור", "עיר בנימין" (תנ"ח), ובשנת תנ"ט על ספר שו"ת אבן השוהם ומאירת עינים, (ושם ישנה גם הסכמה מבעל  "יסוד יוסף" הנ"ל).      back

(49) רבי יצחק הגדול

         Rabbi Itzhak the Great

אב"ד וראש ישיבה בקהילות וילנא ופוזנא. היה תלמידם של רי יונה תאומים מחבר הספר "קקיון דיונה", ושל ר' אברהם ב"ר מאיר ז"ק. 

תחילה היה אב"ד בעיר לוצק. בסביבות שנת תכ"ב (1662) נתקבל כאב"ד בקהילת הורודנא, בשנת תכ"ד (1664) כאב"ד בקהילת וילנא ובשנת תכ"ז (1667) נתמנה אב"ד וראש ישיבה בקהילת פוזנא וכל מדינת פולין גדולה, שם העמיד תלמידים רבים גם בחכמת הקבלה.

בין תלמידיו נמנה הגאון ר' אברהם אבלי גומבינר (שצ"ז-תמ"ג,1637-1683, מחבר הספר "מגן אברהם"). 

ר' יצחק חיבר ספר שו"ת "באר יצחק" (נדפס בווינה תרנ"ד, 1894). תשובותיו מובאות בספרים) "מגן אברהם", "גאון צבי" (מאת צבי הירש, אב"ד ריישא) ובספר "בית יעקב".

ר' יצחק נפטר ביום ט"ו בסיון תמ"ה (1685).

   back