|
Biographies |
PEDHATZUR FAMILYOF ZEFAT |
|||
Home
|
||||
| Back |
Tombstones
Rabbi Issachar Berish BABAD
פרנס הדור ומנהיג העדה בקראקא. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו.
היה ראש הועד של ארבע הארצות, ובשנת תל"ז ישב ראש בועד ביארוסלב, שם הסכימו להדפסת הנ"ך עם תרגום אשכנזי, ובשנת תמ"ד הסכים להדפסת הספר עין יעקב עם כל המפרשים באמסטרדם, שהוציא לאור רבי יצחק מאיר פרנקל, בן בעל "קיקיון דיונה". בכל הסכמותיו חותם: נאם הק' ישככר בר בלא"א הרב הגדול בדורו מו"ה יהושע השיל זלה"ה מקראקא.
רבי יששכר בריש נפטר ער"ח חשון ה' תנ"א (1690). back
Mordechai Yalis of Krakow
פרנס קהילת קראקא, ראש ומנהיג העיר והמדינה במשך 30 שנה.
מנכדי ר' יוסף קולון (המהרי"ק, ק"פ – רנ"ג, 1420-1443 לערך). back
Rabbi Yehushua HaLevi
אב"ד סימיטיץ. אשתו בת ר' יששכר בריש באב"ד. back
Rabbi Shaul HaLevi
אב"ד סימיטיץ. חתנו רבי נתן נטע כהנא-שפירא אב"ד סימיטיץ. back
Rabbi Nathan Neta Kahana-Shapira
אבייד טומשוב (מחוז לובלין), טושוויץ, סומיטיץ.
הסכמותיו על ספר "דברי חכמה ומוסר" (זאלקווא תקב"ג) ועל ספר "עבודת השיר הלוי" (זאלקווא תקל"ג). back
Rabbi Israel Kahana-Shapira
אב"ד וודסלאב (מהקהילות הראשיות בפולין). הסכמתו על ספר "נתיבות עולם".
מובא בשו"ת "כתר כהונה" לשארו רבי יצחק אברהם ב"ר דב בעריש כ"ץ (זאלקווא תקס"ה).
Rabbi Yehiel Kahana-Shapira
נולד בשנת תקמ"ט (1789). היה רב בירושלים. האדמו"ר צבי הירש מרימאנוב כתב עליו:
"יחיאל אשר שמואל שפירא הוא מכהנא-שפירא הגדולים...נכדו של הרב הקדוש הגאון מופת דורו מגלה עמוקות. מכל צדדיו הוא יוחסין גדול אשר אין כמותו..."
סיפור משפחתי:
יום אחד נסע לביקור בפולין עם אחד מילדיו. ליד אלכסנדריה פרצה סערה גדולה והילד נפל מסיפון האניה לים. שעות חיפשו אחריו אך לשווא. התפלל ר' יחיאל לקב"ה ואמר:
"ריבונו של עולם, אם רוצה אתה שנשאר בארץ ולא נעזבנה, אנא תן לי להביא את בני לקבר ישראל"
בחיפוש האחרון לפני שקיעת השמש הורידו מחצלת למים ומשו את הבן חי.
נפטר בשנת תרי"ב (1852) ונטמן בהר הזיתים. על מצבתו חרות:
פ"נ לב נשבר
ונדכא מ"מ הרב ר '
יחיאל אשר שמואל
בהרב ר ' ישראל
הכהך שפירא ז"ל
נלש"מ ט"ו תמוז ש'
התרי"ב לפ"ק
תנצב"ה back
(83 ) רבי אברהם יוסף משה מהרימלוב
Rabbi Avraham Yosef Moshe of Harimlov
בדור דעה שלפני מאה וחמישים שנה נמנה הגאון רבי משה אב"ד הרימלוב בין גדולי גאוני הזמן. נולד בשנת תק"ל (1770) לערך לאביו הרב יעקב.
אין אחידות בכינוי שם המשפחה בו נקראים צאצאיו. במספר מקומות הם נקראים פודהייצר ואזי רמז למוצאם מפודהייץ שבגליציה המזרחית, במקומות אחרים מכנים אותם פודהורצר (או פודהוריצר), ואם כן יתכן שמוצא המשפחה מהכפר פודהוריצר במחוז לבוב שנתפרסם בגלל המשפט נגד הנאצי שטבח ביהודיה בתקופת מלחמת העולם השניה. אין זה נכון שנתכנה פעם בשם אשכנזי, כמובא בקיצור תולדותיו עם פקסימילי בספר טל אורות, חלק א'. עמוד 356-357.
רבי משה היה רבה של הרימלוב במשך שנים, ועל שמה נקרא לתהילת עולמים. כל מעיינו היו בשקידת התורה, החליף שו"ת עם חכמי דורו, והדריך עדתו באורחות מישור. לבסוף הניח את הרבנות, ועבר לגור לפני תקפ"ט בטרנרפול. בעיר זו נפטר ונטמן סמוך לשנת ת"ר לערך. מצבה מפוארת הוקמה על קברו, ותצלומה מופיע בפנקס הקהילות, פולין ח"ב, עמוד 240 ב' . בקושי אפשר לקרוא בא את המילים: . . .כבוד פה נטמן הרב. . .אברהם י וסף
משה במהו' יעקב זללה"ה אבד"ק הרומליב תנצב"ה.
בעת שהמשכילים הביאו את שי"ר לרבנות העיר התחוללה שם סערה עצומה, והחסידים האשימו את ראשי הקהל בהריסת מצבתו של רבי משה, ומניעת עריכת הספד לגאון רבי עקיבא איגר. נותרו שני חיבורים כתב-יד מאת יהודה ליב גרוס בן טרנופול: מגלה נסתרות שכתב בשנת תרי"א (1082 80), ושיר משחקים (1080 80) נגד הרב והמגיד שהובאו לטרנופול. בתוך קינה על ירידת הדת בעיר מופיע בדף ה' ע"ב, של החיבור הראשון החרוז: עלי ציון אשר הועמד על קברי צדיקים והורס על ידי רגשת מחרפיה ומגדפיה ומבואר בהערה שהכוונה לקבר הרב הגאון ר' משה מרימלוב.
בקונטרס של רבי אפרים זלמן הלפרין מדענוור-ירושלים מסופר בעמוד מ' שהילדים שנולדו להוריו מתו, וכשאמו נתעברה אתו, שלח רבי שלמה קלוגר שיגשו אל רבה של טרנופול. הרב אמר לאמא ללכת להתפלל בבית העלמין ליד קברו של סב המשפחה רבי משה כיוון שהניח צוואה שעד עשרה דורות מיוצאי חלציו כל מי שיבוא לבקש על בנים יעתיר בעדו. היא עשחה כן, ואכן הבקשה נתמלאה והבן שרד לאריכות ימים. הוא מעיד שהשתטח בעצמו על הקבר וראה שנחקק שם: ומשה עלה אל האלוקים עש"ק ז' אדר.
רבי יעקב, אביו של רבי משה, היה גיסו של הגאון רבי אברהם רובינשטיין מחבר החלק השני של ספר עטרת זקנים. גיסו נשא לאשה את רבקה בת הגביר הנודע בזמנו ר' ליבש דינה'ס מטרנופול. אין לדעת איך היו גיסים ומי נשא אחותו של מי. אפשר גם להניח אפשרות שלישית, שגם רבי יעקב היה חתן הגביר ר' ליבש דינס, ושניהם החזיקו שתי אחיות. יתכן כי בשל כך עבר רבי משה בסוף ימיו לטרנופול אל משפחתו הנגידה.
מחידושיו של רבי משה נותר המעט שנדפס בספרו "אמרי משה", ובספר שו"ת בכתב ידו הכולל שני חלקים בגודל של הרמב"ם המכורכים יחד בכריכת עור נהדרה. בחלק א' ק"ה דפים, ובחלק ב' ס' דפים. באים כאן חידושים נפלאים בדברי הגמרא והראשונים ופלפולים בדברי גדולי האחרונים מפרשי השולחן ערוך, עד חכמי זמנו כמו הנודע ביהודה. בספר "אמרי משה" חידושי הלכה, ודרשות לשבת שובה ולראש השנה ופסח.
רבי משה נזכר בספרי השו"ת של חכמי דורו, והם משיבים אליו בכבוד גדול. רבי יהושע השיל באב"ד, אב"ד טרנופול מזכירו בספר יהושע סי' קטו: וכבר בא חכם לביתי הלא הוא הרב המאור הגדול החריף ובקי בכל חדרי התורה מ' מנ"י האב"ד הרימלוב, ומסיים: והצעתי דברי לפניו וכו' והסכימו כולם לדברי. כאשר הוא משיב לו הוא פותח:להרב המאוה"ג וכו' החריף ובקי נ"י ע"ה פ"ה כש"ת מוהר"ר משה פדהאייצר נ"י האב"ד
דק"ק הרימלוב, וחותם: דברי או"נ דו"ש באהבה בלב ונ"ח משיב לכבודו הרמה, הק' יהושע העשיל באב"ד. בסי' ח' כתב אליו: אחד"ש הטוב זה ימים כביר דרש משה הוא ניהו כבודו דמר ממנ י לגלות דעתי בעסקי צורת הפתח... והאריך בחריפותו ובקיאותו לומר דתליא בפולוגתא. והנה לטייל בכל דבריו הקדושים... והנה יודע אנכי כי הוא אינו צריך לא לגמרא דידי ולא לסברתי, ואעפ"כ למלאות רצונו כתבתי לאיצטרופי בהדיה. תשובה ס"א
בדבר אשר שאל והקשה בענין לפני עיור בבן נח. בתשובה צ"ה כחב: אחד"ש הטוב, גי"ק הגיעני בצירוף העתק התשובה מכבוד רופמעכ"ת, ובתחילה אשיב מפני הכבוד לכבודו הרמה מה שנלענ"ד לפקפק בדבריו. הדיון הוא בעניך בכור, ובענין גט שניתך ביאנוב, ולבסוף מכשיר את הגט.
גם רבי יעקב אורנשטיין אב"ד לבוב השיב לו בחיבה רבה על שאלותיו בהלכות נדה.
בשו"ת ישועות יעקב, יו"ד, ס"ו י"ז וכו' הוא כותב לו: החיים והשלום וכל טוב לכבוד ידיד עליון וידיד בית ישראל, הרב המאוה"'ג החריף ובקי המפורסם בתורה וחסידות כש"ת מו"ה משה. נ"י אבד"ק הרימלוב כעת אור למושב על התורה ועבודת ה' בק' טרניפאל מכתב כבודו הגיע עדי שש אנכי בשלומו ושלום תורתו…והאריך כ"ח בתשובתו, ומאד נפשו בשאלתו לחוות דעת (בתשובה הראשונה חסר הסיום).
לרבי משה נולדו שני בנים ובת הידועים לנו:
1. הרב אריה ליב אב"ד אוזיראן וטרמבובלה
2. הרב יעקב אב"ד אוזיראן
3. אשת הרב ישראל אריה ליב וואהרמן מהוטשאטש בנו של הגאון רבי אברהם דוד בעל דעת קדושים
רבי אברהם דוד בעל דעת קדושים הזכיר את מחותנו בספרו מילי דחסידותא סו"סי קעו. במכתבו לרבי אפרים זלמן מרגליות שבראש ספרו דברי דוד עג של כתב היד, בסוף תשובה לגדול אחד, כותב רבי משה שישלח את תשובתו, כשתגיע אל חתנו הרב המופלג החריף "והוא יחקור על כל פרטי הדברים הנ"ל" אין לדעת בבטחה אם נישאה לו בזיווגה השני, לכשנניח כי עליה מוסבת תשובת רבי יצחק חריף הנדפסת בסוף שו"ת קה זהב דף פ'
ע"ב. הוא כותב בה בזו הלשון: לכבוד ידידי תלמידי הרב המאה"ג החוב המפורסם כ"ש מו"ה אריה ליבוש איש הורווויץ אבד"ק סטאניסלאב יע"א. עד השאלה דש אילנא קדמיכון, בדבר אשר אירע כי בת הרב המפורסם מהרימלוב נתגרשה מבעלה, ולא קיבלה ממנו אף שליש סך נדוניא מה שהכניסה לו, ולא חל עליה התחיבותו להניק בתה, אך מגודל רחמנות קיבלה הוולד לעצמה בלי שום חיוב כלל, ובבואה הנה לאחר הגירושין נתנה הולד למינקת ושוב מאז אינה רוצה להניק מאומה כלל, וגם אביה התחייב עצמו בדמי טיפולה עד עת נישואין,
יורנו רבנו אם מותרת להינשא, כי נשתדכה לגבר, ושכרו כפול מן השמיים. רבי יצחק מצרף בפלפולו כמה סעיפים להיתר.
הרב יעקב בנו היה אב"ד אוזיראן על מקום אחיו הגדול שעבר לרבנות טרמבובלה. הוא נזכר בכתב היד של אביו. הרב יוסף דייטש כותב בשו"ת יד יוסף סי' קג: זית רענן יפה פרי תואר, ידיו רב לך בחריפות ובים התלמוד רחב ידיים, ה"ה כבוד ידידי הרב המופלג בתורה החריף ובקי כש"ח מוהר"ר יעקב נ"י פודהציר אבד"ק אוזיראן. מכתבו עם דבר שאלתו (בענין שטר מכר) הגיעני...והיה בזה שלום למר ולתורתו, כנפשו ונפש אוה"נ דו"ש באהבה. כנראה אליו גם תשובות רבי שלמה קלוגר, בענין ציבור שנחלקו שאין יכולים לסוף לחלוק את כתבי הקודש שתי התשובות מופנות להרב מו"ה יעקב פודהארציר בשו"ת ובחברת בחיים סי' מה, ובסיום: דברי ידידו נצח. back